הנופים בבאיקל רבי ניגודים, בנסיעה אחת בלבד ניתן לראות עמקים, מרחבים ללא סוף מאחורים יערות סבוכים (טייגה) ומאחוריהם צוקים גבוהים והרים. וחוץ מהנופים לבאיקל יש עוד הרבה מה להציע, אגדות על אלילים ושאמאנים, על בודהיסטים וטקסיהם ועוד. השאמאנים והבודהיסטים נמצאים שם עד היום וניתן להשתתף בטקסים שלהם. בכל מקום ניתן לראות סימנים של שאמאנים, לרוב בצורת עמודים המעוטרים בסרטים צבעוניים שאותם קושרים כמתנה לאלים. במפרץ הדבר הכי בולט זה האי אלטראק שמזכיר בצורתו תנין. חוף המפרץ מלא בצוקים צבעוניים עליהם ניתן לעלות ולראות את הקרקעית, מי הבאיקל נחשבים לנקיים ביור בעולם לכן ניתן לראות את הקרקעית גם בעומקים מעל 20 מטרים. בצוק בשם ציגאן חושון (TSIGAN HUSHUN) ניתן לראות קשתות יפיפיות שגולפו ע"י המים באבניו. לאורך החוף עצמו פזורים חלוקי נחל ושטוחים מיוחדים, אותם ניתן למצוא רק שם, קיים מנהג עתיק שאומר שכאשר באים לראשונה אל הבאיקל יש לבנות ערימה קטנה מאבנים אילו, ואכן לאורך החוף ישנן מאות ערימות מעין פרמידות קטנות שנהפכו להיות חלק מן המקום.