האי אולחון (OLHON)
האי אולחון הוא האי הגדול ביותר בימת הביקל, הוא גם האי הכי גדול בעולם שנמצא בים מתוקים. אוכלוסיית האי מונה כ1500 תושבים בלבד, על שטח של 730ק"מ ריבועי. על האי ניתן למצוא מפרצים עם מים חמימים, חופי חול גבעות שמהם צומחים עצי מחט, יערות סבוכים סלעים אדומים עם טחב בהיר הגדל עליהם ואף ביצות. באי גם נמצא צוק השיש הלבן של השאמאן (שאמאן הוא רופא, המרפא את היחיד או הקהילה, על ידי קשר שהוא יוצר עם הרוחות, ונביא. ההתקשרות לרוחות נעשית על ידי פרקטיקה של כניסה לטראנס, למצב פסיכו- פיזי אחר. המילה "שאמאניזם" מקורה באזור הזה) על הצוק מכוסה בטחב ומבינו נוצצים סלעי גרפית.
המקום הזה הוא לא רק יפה ועוצר נשימה, אלא גם כל הסיפורים שסופרו אי פעם על הבאיקל תמיד נלווה בתמונות וסיפורים על הצוק שנקרא מיס בורחן (בשפת המקומיים בודהה).
ההיסטוריה המיוחדת של המקום עברה בע"פ מדור לדור והגיע עד ימינו, עד היום רוב התושבים המקומיים (הבורטים) פוחדים מהצוק, משום שמאמינים כי בסלע נמצא אל מונגולי קדום.אחרים טוענים כי זהו מקום משכנו של האל חאן חוטבההי (HAN HUTEBAHAI) מלך כל השאמאנים, המקומיים תמיד כבדו את משכנו ותמיד השתדלו שלא להפריע למנוחתו כעשר הלכו במערות מסביב או דהרו על סוסיהם שאת פרסותיהם נהגו לעטוף בעור ע"מ שלא ירעישו, לנשים בכלל נאסר להתקרב למקום.
לאורך המון שנים ועד תחילת המאה העשרים המקומיים נהגו להקריב קורבנות לאלים במקום, וכיום ניתן לבקר במקום אך עד היום המקומיים מאמינים ברוחות ששוכנות באי. בכל מקרה האנרגיה העצומה שמורגשת במקום מתעלה על זאת שמרגישים במנזרים העתיקים ביותר בטיבט.
מול צוק השאמאן ישנו צוק נוסף, האבנים על קצה הקוד נשחקו ע"י הרוחות החזקות של האיזור לאורך אלפי שנים ויצרו מעיין מקומות ישיבה הצופים אל צוק השאמאן. נוצר הרושם שהאי הוכן במיוחד עבור האלים והטבע עשה ככל יכולתו ע"מ להפוך את האי לנוח ככל האפשר כדי לשרת להם כמשכן וע"מ לספק נוחיות עבור במבקריהם.
